הופכות בוץ לזהב

כתבה מאת צפורה רומן – ספטמבר 2016

אורית פיול אור: “לנשים יש מכנה משותף: הן יודעות לעבור דרך כאבים, יכולות להפוך בוץ לזהב!”

“מאז ומתמיד היתה לי צורת התבוננות שונה על אנשים, שמסתכלת פנימה לתוך הלב, מעבר לקליפות. כבר בילדותי הייתי מתבוננת במהות יותר מאשר על הצורה, יותר מנסה להבין מיהו הבן-אדם מאשר מה הוא אומר, או עושה”, אומרת אורית פיול אור (49), מטפלת ומורה להעצמת נשים וזוגות, נשואה ואם לשלוש, תושבת פרדס חנה.

בגיל 17 עברה תאונת דרכים קשה. הרבה מאוד כוחות נפש נדרשו לצורך השיקום והריפוי, ואורית יצאה ממנה לדבריה, בצורה מצויינת. בחודשי התמודדות התוודעה לקשר החזק שבין גוף ונפש והבינה שבעזרת כוחות הנפש אפשר לרפא את הגוף.
אין פלא, לכן, שאחרי שירות צבאי כמתכנתת מחשבים ושנת עבודה במקצוע זה כאזרחית, פרשה ללימודי רפואה סינית, והפכה למטפלת ומורה. “ואז גיליתי, שבגלל נטיית לבי, יותר התעניינתי בנפש מאשר בגוף, עד שלאט לאט המוקד השתנה והנפש הפכה לעניין המרכזי בטיפולים”.

כהמשך טבעי לנטיית לבה, הקימה מעגל נשים של מורות ומטפלות כמוה.
“המעגל הזה פעל במשך שמונה שנים, היינו נפגשות אחת לשבועיים והמצאנו דרך של הקשבה עמוקה זו לזו וגם לנפש פנימה. בכל פעם הובילה מישהי אחרת והתמקדנו באחד מהנושאים שמשמעותיים לכולנו: אימהות, דימוי הגוף, אשמה שיש לכל אמא כלפי ילדיה, יחסים מורכבים שיש לכל אמא עם אמה שלה – בעצם כל מה שמרכיב חיי נשים קיבל מקום במעגלים האלה. זה נתן לנו ביטחון, בסיס, משמעות, עוגן, אפשרות לעוף ולפתח רעיונות חדשים, ליצור, לקבל היזון חוזר. היה פירגון הדדי עצום”.

אחרי כמה שנים, החלה אורית להעביר מעגלי נשים משלה, שהיא קוראת להם “נשימהות”, מלשון נשים-נשימה-אמהות-מהות, בהם היא ממשיכה באותה הדרך . “אני מלמדת את הדרך שלי, שקראתי לה ‘שפת הלב'”, היא אומרת. במקביל פתחה את הבלוג “נשימהות”, ששימעו עבר מפה לאוזן והוא הפך למעגל נשים וירטואלי פעיל ותוסס. מעגל “נשימהות” הוא פרוייקט שנתי, המתקיים בסטודיו שלה בפרדס חנה מזה עשר שנים. “לא נאמרת בו אף מילה ריקה. אנחנו מדברות ב’שפת הלב’, בגוף ראשון יחיד ונקבה, בלי הכללות, בלי צורך להסביר ולנמק רגשות או להקשיב לדעת הקהל. כי בשפת הלב ” אם את מרגישה משהו – זו האמת!”

את ניסיונה לאורך עשרים שנות טיפול, הוראה, מעגלי הנשים ומיפגשי ריפוי  עם אלפי נשים קיבצה אורית פיול אור בספר מושקע ויפהפה הנושא את השם “אשה יודעת” (איורים קרן בר). הספר יצא לאור לפני כשנה, בהוצאת “בדיוק”, שהקימו אורית ובעלה שי אור, מטפל ומרצה בנושאי הורות וחינוך, מלמד הנחיית הורים וסופר שפיתח את גישת “הורות כמעשה ניסים”.

“מדובר בספר אמנות, השראה ותפילה”, היא מסבירה. “לקחתי 12 ארכיטיפים של נשים שלכל אחת מהן מוקדש פרק (לדוגמה, אשה גדולה/אשה יפה/אשה טובה/אשה נוכחת וכו’…), עם כולן יש לנו יחסים, הן כמו הפנים הרבות שמרכיבות את האשה האחת שהיא את, שהיא אני.”  בכל אחד מהפרקים יש טקסטים מהותיים שקשורים באותה אשה ואפשר לקרוא כל פרק לחוד, לפי מה שמעסיק אותך באותו זמן, או את כולם ברצף. מישהי סיפרה שהספר הוא ‘כמו חברה טובה’, אחרת אמרה שהיא הולכת איתו בתיק, שלישית שמה אותו ליד המיטה. “נשים כותבות ומספרות לי שהספר מאוד מחזק.” עובדה: הוא מאוד מצליח. כבר מסתיימת מהדורה שלישית שלו, אף שהוא נמכר רק באתר (כאן)

במקביל לפרסום הספר, החליטה אורית לצאת למסע ולפגוש נשים בסביבתן הטבעית. פרסום באתר מביא אליה הזמנות מנשים מכל גוני הקשת: חילוניות ודתיות, קשות יום ועשירות, ערביות ויהודיות, וגם לחו”ל הוזמנה והגיעה.

“המעגל הנודד של ‘אשה יודעת’ הוא החוויה הכי מדהימה של חיי”, היא אומרת.  “נשים נפגשות, מדברות, בוכות, צוחקות, אומרות אמת ומדברות ב’שפת הלב’.

גיליתי שמעבר לתפאורה ולשונות יש מכנה משותף עמוק שקשור בכל הנשים בעולם: הן יודעות לעבור דרך כאבים ולהפוך את הבוץ לזהב”.

באחרונה, מגישים אורית ושי אור, ברדיו “מהות החיים”, תוכנית שבועית העוסקת בחיי משפחה, הורות וצמיחה אישית (יום רביעי, שעה 14.00 ושידור חוזר ביום שישי שעה 09.00 ואפשרות להקשיב בכל עת ב – on demand ) ונקראת “בדיוק כמו שאני – המשפחה כמרחב פריחה”.

“זהו מעין המשך לתהליכים שאני מנחה במעגלי הנשים. לדעתנו, המשפחה שלנו לא חייבת להיות מקום מכביד שבורחים ממנו אלא מקום שפורחים בו”, היא אומרת, בתקווה ובאמונה, שהשיחה הזוגית על הנושאים המעסיקים את כולנו, תדרבן את המאזינים להתייחסות אחרת, להקשבה אחרת ולהפיכת המשפחה שלהם עצמם – למרחב פריחה.

 

בּוֹאִי, אנחנו מזמינות אותך להצטרף

כל אשה

שרוצה להתחבר לליבה
ולהיזכר בשפתו

כל אשה

שדוברת את שפת הלב,
ורוצה לקחת חלק בהפצתה

כל אשה

שמבקשת לחזק
את עצמה ואת סביבתה